הפרשה לפנסיה

זכויות פנסיהדמי הפנסיה הם גמלה המשולמת אחת לחודש לגמלאים הזכאים לקבלה מסיבות שונות כגון: הגעה לגיל פרישה (לגברים גיל 67 ולנשים גיל 64), פרישה מעבודה, מצב בריאותי לקוי, נכות שאינה מאפשרת המשך עבודה ועוד.

 יש לציין כי לא כל מקבלי הפנסיה אינם עובדים, וישנם מקבלי קצבה שעדיין ממשיכים לעבוד. מטרת תשלומי הפנסיה היא לאפשר הכנסה כלכלית לצורכי הקיום של העובד ושאריו, כאשר הזכאות לקצבת פנסיה נתונה גם לעובדים השכירים הן במגזר הפרטי והן במגזר הציבורי, וגם לעובדים עצמאיים וגובה הפנסיה תלוי בגובה הכנסותיו בעת שעבד והיה מבוטח.

 

סוגי הפנסיה העיקריים הם פנסיה תקציבית ופנסיה צוברת. ההבדל בין שתיהן הוא שבפנסיה צוברת העובד והמעביד שניהם מפרישים לקרן הפנסיה סכום מסוים ממשכורתו של העובד. בפנסיה תקציבית מדובר בהפרשת הכספים לקרן הפנסיה על ידי המעביד בלבד כאשר לרוב מדובר בעובדי גופים ממשלתיים והתשלום נקבע על פי חוק שירות המדינה (גמלאות).

גורמי הזכאות העיקריים לפנסיה הם:

 
• פנסיית זקנה – הקריטריון לתשלום פנסיית זקנה הוא גילו של העובד, כאשר הפנסיה משולמת בהגיעו לגיל פרישה שהוא כיום על פי חוק גיל פרישה התשס"ד-2004, גיל 67 לגברים וגיל 64 לנשים.
• פנסיה מוקדמת – ישנה אפשרות בתוכניות פנסיה מסוימות לצאת לפנסיה בגיל מוקדם יותר מגיל הפרישה הקבוע בחוק, וזאת במקרים בהם הדבר עוגן מראש בהסכמי העבודה או תוכנית הפנסיה במקצועות שונים.
• פנסיית נכות – זכאות העובד לקבלת פנסיית נכות קמה במקרה בו העובד מוגדר כמקרה של אי כושר עבודה. פנסיה זו משולמת בהתאם לגובה הנכות ולמשך הזמן בה מוגדר העובד כנכה ולכל היותר עד לגיל הפרישה שלו.
• פנסיית שארים – במקרה בו נפטר העובד שאריו הם בן/בת זוגו, וילדיו עד לגיל מסוים.  אם בתוכנית הפנסיה נקבע כי שאריו של העובד זכאים לקבל את תשלומי הפנסיה שלו אז הזכאות תועבר לשארים שכספי הפנסיה יועברו אליהם.
מי הגופים המשלמים את תשלומי הפנסיה?
המוסד לביטוח לאומי – הגוף העיקרי שמשלם פנסיה לציבור העובדים. בעקרון, עצם הפרשת התשלומים לביטוח הלאומי במהלך שנות העבודה גורמת לביטוחו של העובד בפנסיה. סוגי הפנסיה שישנם בביטוח הלאומי הם פנסיית זקנה, פנסיית נכות ופנסיית שארים.
מעסיקים – מעסיקים אשר מחויבים לשלם פנסיה תקציבית או פנסיה צוברת לעובד על פי קביעת החוק ועל פי הסכם העבודה שנחתם עימו. קרנות פנסיה אלו נעשות אצל חברות הביטוח השונות.
מיסוי ופנסיה
הפנסיה נועדה להבטיח ביטחון כלכלי לעובד אשר יצא לפנסיה מסיבות שונות כגון הגעה גיל פרישה, נכות וכד', והמדינה שמעוניינת להפחית את הנטל שיוטל עליה במקרים אלו נוקטת בשיטה של עידוד חיסכון פנסיוני ולכן מעניקה לעובדים, שלהם חיסכון פנסיוני, הפחתה בתשלומים למס הכנסה וניקוי מתשלומי מס ההכנסה בהתאם לתנאים ולתקרות הקבועות בחוק.
חוק הפנסיה
בראשית שנת 2008 נכנס לתוקפו חוק הפנסיה שקובע כי גם עובדים שעד כה לא חל עליהם הסדר פנסיה יהנו אף הם מהסדר זה במידה והינו מעל לגיל 21 לגבר ו- 20 לאישה ואינו בעל הסדר פנסיוני מיטיב. כמו כן, כל עובד חדש זכאי להסדר לאחר שלושה חודשי עבודה אשר יופרשו לעובד רטקוראטיבית.
ההסדר קבע כי גובה ההפרשה תעלה בהדרגה מ – 2.5% המחולקים  לפי שליש העובד, שליש המעסיק ושליש נוסף אשר מפריש המעסיק לטובת פיצויים, ועד ל - 17.5%בשנת 2014. עם זאת, הסכם נוסף שנחתם בשנת 2016 קבע כי גובה ההפרשה יעלה ל-  18.5% החל ממשכורת יולי 2016. 

חשוב להזכיר כאן שעל אף הדעה הרוווחת, כספי פנסיית הזקנה והפנסייה המוקדמת (כמו גם פיצויי פיטורין והפרשות לקופות גמל) לא נחשבים לרכוש בלעדי של בעל הפוליסה בעת פירוד או גירושים, אלא מהווים רכוש משותף של הזוג כמו דירה, חשבון בנק, מכונית וכו'. הזכאות לכספי הפנסייה היא עבור התקופה שבין החתונה לבין הגירושים, כלומר הכספים אמורים להתחלק שווה בשווה בין בני הזוג המתגרשים במועד קבלתם, גם אם התגרשו שנים לפני כן (עוד על הנושא באתרים המתמחים בהסכמי גירושים כדוגמת זה).