.png){kind=small}
מהודו ועד מולדובה: כך מגיעים עובדים זרים לבנייה בישראל
גיוס עובדים זרים לענף הבנייה אינו תהליך אקראי. הוא מתבצע תחת פיקוח ממשלתי הדוק ובאמצעות "הסכמים בילטרליים" – הסכמים בין-מדינתיים שמטרתם להסדיר את תהליך הגיוס, להבטיח את זכויות העובדים ולמנוע תופעות של סחר בבני אדם ותשלום דמי תיווך בלתי חוקיים. הבנת מנגנון זה חיונית לכל קבלן המעוניין להעסיק עובדים זרים כחוק.
מהו הסכם בילטרלי?הסכם בילטרלי הוא הסכם בין ממשלת ישראל לממשלת מדינת המקור של העובדים (למשל, הודו, סרי לנקה, מולדובה). ההסכם קובע את כללי המשחק:
אופן המיון: התהליך שבו נבחרים העובדים בארצם, לרוב תוך בחינת כישוריהם המקצועיים.
שקיפות העלויות: הגדרת העלויות המותרות לגבייה מהעובד בארצו.
זכויות וחובות: הבטחת תנאי העסקה הוגנים ופיקוח על שמירת זכויות העובדים בישראל.העבודה תחת הסכמים אלו מבטיחה שהעובדים מגיעים לארץ בצורה מסודרת, ושהמעסיק מקבל כוח אדם שעבר סינון ראשוני.
מדינות חדשות על המפה: הודו וסרי לנקה
בעקבות הצורך הדחוף בידיים עובדות, ישראל פועלת במרץ להרחבת מקורות הגיוס. שתי מדינות בולטות שנכנסו לאחרונה לתמונה بقوة הן הודו וסרי לנקה.
הודו: עם אוכלוסייה עצומה וכוח עבודה מיומן, הודו הפכה ליעד אסטרטגי מרכזי. אלפי עובדים הודים כבר הגיעו לישראל ועוד אלפים צפויים להגיע. הם ידועים בניסיונם בעבודות בנייה מורכבות ובמוטיבציה גבוהה.
סרי לנקה: גם סרי לנקה חתמה על הסכמים להבאת עובדי בניין, בעיקר בתחומי הטיח והריצוף, ומספקת מענה איכותי לצורכי השוק.מדינות אלו מצטרפות למדינות ותיקות יותר כמו מולדובה ואוקראינה (לפני המלחמה), ויוצרות מגוון רחב של אפשרויות גיוס.
תפקידו של תאגיד כוח האדם
חשוב להדגיש: קבלן בניין אינו יכול לגייס עובדים ישירות ממדינות אלו. על פי חוק, ההעסקה חייבת להתבצע דרך "תאגיד כוח אדם לענף הבנייה" – חברה פרטית בעלת רישיון מיוחד מרשות האוכלוסין וההגירה. התאגיד הוא הגורם המקשר בין הקבלן לבין העובד והמדינה. הוא אחראי על כל התהליך הבירוקרטי, כולל הוצאת אשרות, הטסת העובדים, ודאגה לכל צורכיהם בארץ, לרבות מגורים, ביטוח רפואי ושמירה על זכויותיהם.הבחירה בתאגיד כוח אדם אמין ומנוסה, בעל קשרים ענפים במדינות המקור, היא קריטית להצלחת תהליך הגיוס ולהבטחת כוח אדם איכותי ויציב לפרויקטים שלך.
מהו הסכם בילטרלי?הסכם בילטרלי הוא הסכם בין ממשלת ישראל לממשלת מדינת המקור של העובדים (למשל, הודו, סרי לנקה, מולדובה). ההסכם קובע את כללי המשחק:
אופן המיון: התהליך שבו נבחרים העובדים בארצם, לרוב תוך בחינת כישוריהם המקצועיים.
שקיפות העלויות: הגדרת העלויות המותרות לגבייה מהעובד בארצו.
זכויות וחובות: הבטחת תנאי העסקה הוגנים ופיקוח על שמירת זכויות העובדים בישראל.העבודה תחת הסכמים אלו מבטיחה שהעובדים מגיעים לארץ בצורה מסודרת, ושהמעסיק מקבל כוח אדם שעבר סינון ראשוני.
מדינות חדשות על המפה: הודו וסרי לנקה
בעקבות הצורך הדחוף בידיים עובדות, ישראל פועלת במרץ להרחבת מקורות הגיוס. שתי מדינות בולטות שנכנסו לאחרונה לתמונה بقوة הן הודו וסרי לנקה.
הודו: עם אוכלוסייה עצומה וכוח עבודה מיומן, הודו הפכה ליעד אסטרטגי מרכזי. אלפי עובדים הודים כבר הגיעו לישראל ועוד אלפים צפויים להגיע. הם ידועים בניסיונם בעבודות בנייה מורכבות ובמוטיבציה גבוהה.
סרי לנקה: גם סרי לנקה חתמה על הסכמים להבאת עובדי בניין, בעיקר בתחומי הטיח והריצוף, ומספקת מענה איכותי לצורכי השוק.מדינות אלו מצטרפות למדינות ותיקות יותר כמו מולדובה ואוקראינה (לפני המלחמה), ויוצרות מגוון רחב של אפשרויות גיוס.
תפקידו של תאגיד כוח האדם
חשוב להדגיש: קבלן בניין אינו יכול לגייס עובדים ישירות ממדינות אלו. על פי חוק, ההעסקה חייבת להתבצע דרך "תאגיד כוח אדם לענף הבנייה" – חברה פרטית בעלת רישיון מיוחד מרשות האוכלוסין וההגירה. התאגיד הוא הגורם המקשר בין הקבלן לבין העובד והמדינה. הוא אחראי על כל התהליך הבירוקרטי, כולל הוצאת אשרות, הטסת העובדים, ודאגה לכל צורכיהם בארץ, לרבות מגורים, ביטוח רפואי ושמירה על זכויותיהם.הבחירה בתאגיד כוח אדם אמין ומנוסה, בעל קשרים ענפים במדינות המקור, היא קריטית להצלחת תהליך הגיוס ולהבטחת כוח אדם איכותי ויציב לפרויקטים שלך.
.png){kind=icon}
.png)
0
1
2
3
4
5
6
7
8
9
0
0
1
2
3
4
5
6
7
8
9
0
0
1
2
3
4
5
6
7
8
9
0
%